טיפול בהרטבת לילה

לרוב מצופה מילדים שיפסיקו להרטיב באופן נורמטיבי בין גילאי 2-4.

מעבר לגיל 4 תופעת הרטבת הלילה מוגדרת כשחרור לא רצוני של שתן במצב של שינה וברוב המקרים היא נוצרת בעקבות טראומה, מתח, פחדים, או חרדות למיניהן. מעטים המקרים בהם מקור התופעה נעוצה במניפולציה של הילד למשוך תשומת לב וזאת בעקבות הולדת אח קטן, הורים קרייריסטים ועוד. אך יתכן גם שילוב של שני המקרים.

הרפואה הקונבנציונאלית מתייחסת לבעיה זו כאל בעיה רפואית ומתעלמת לגמרי ממצבו הנפשי והרגשי של הילד. כאשר ילדים מתחילים להרטיב בגיל מבוגר יחסית כגון גיל 10 ואף יותר, הדבר מעיד על מצוקה נפשית ורגשית בחייו.

פרחי הבאך מסייעים רבות לצמצום תכיפות הרטבת הלילה ואף להעלמתה לאחר תהליך טיפולי הכולל מלבד התאמת התמציות גם העלאה למודעות של הילד את הסיבות להרטבת הלילה.

במקרה שמדובר על טראומה, תמצית הטראומות תעלה למודעות של הילד את הטראומה והיא תשתחרר לא לפני שהילד הבין והפנים את החוויה הטראומתית וקישר אותה להרטבה.

במהלך הטיפול אני מבצעת עם הילד מספר שיחות וזאת כדי לחזק אותו, לתמוך בו נפשית בעת שהוא נפגש עם פחדים למיניהם, מאפשרת לו לבטא מצוקותיו ולשחרר את אשר על ליבו, גם להוריי הילד תפקיד חשוב בתהליך ואותם אני מנחה כיצד לפעול בשעות שאני לא נמצאת לידו, דבר המסייע לקידום תהליך הריפוי ולהשבת בטחונו העצמי של הילד ולתחושת השליטה על חייו.

סיפור מקרה:

הילד א' בן 13 הגיע אליי בעקבות הרטבת לילה יומיומית אשר החלה בגיל 8 ומדירה שינה מעיני הוריו. לאורך השנים הוריו ניסו סוגים שונים של טיפול אך ללא הועיל. אמו ידעה לספר בפגישה הראשונה על טראומה שחווה בגיל 5 בגן הילדים כאשר חבריו התעללו בו והיכו אותו נמרצות. ברגע מכונן זה הוריו הוציאו אותו באותו היום מהגן ואף עברו דירה בעקבות מקרה זה.

במהלך האבחון כאשר תשאלתי את הילד באשר למקרה שאותו ציינה אימו, הוא העיד כי אינו זוכר דבר ממאורע זה וכמטפלת זיהיתי שהוא הפעיל את מנגנון ההגנה - הדחקה בכדי שיוכל להמשיך ולתפקד בחייו. לכאורה, באופן תקין אך מתחת לפני השטח מצוקתו באה לידי ביטוי על ידי הרטבת לילה חוזרת ונשנית. האתגר הטיפולי שעמד בפניי היה לנסוך בטחון בילד ובהוריו שאנו מתחילים בתהליך אשר יביא בסופו להפסקת ההרטבה ומזור לנפשו.

לאחר חודש מתחילת הטיפול החל שיפור משמעותי כאשר תכיפות ההרטבות פחתה מ- 7 לילות ל- 3 לילות. בחודש השלישי חל שיפור משמעותי נוסף שבו דיווח הילד על שבוע שלם ללא הרטבה. המשכנו בתהליך בכדי שלא להביא לרגרסיה וכיום הוא עדיין מטופל בקליניקה בנושאים אחרים של פחדים וחרדות.