ד"ר אדוארד באך

היה רופא שעסק בין היתר בכירורגיה ובקטריולוגיה. הוא נולד ב- 1886 באנגליה ובמסגרת עבודתו הוא עסק בפיתוח חיסונים. למרות ההצלחה שזכה לה, הוא חש חוסר שביעות רצון מעולם הרפואה שמתרכז בסימפטומים של המחלה ומזניח את האדם הניצב מולו, האישיות, האופי, המצב הנפשי והחברתי של אותו אדם. מניסיונו הוא למד כי מצב הרוח למשל הוא גורם מכריע בהתפתחותה של מחלה. הוא זיהה קשרים בין כאבי בטן, כאבי ראש, נזלת וצינון לבין תחושות של דיכאון, פחד וחרדה בקרב החולים.

הוא היה הראשון שזיהה את מה שמכונה "דיכאון יום שני", היום הראשון לעבודה לאחר מנוחת סוף השבוע (אצלנו זה נקרא, דיכאון יום ראשון), כשראה שהרבה חולים הגיעו אליו עם מחלות שונות שצצו דווקא ביום הזה. (לימים הוא מצא לזה תמצית).

מחקריו הרפואיים הובילו אותו להבנה שחלק משמעותי מריפוי המחלה מקורו במצב המנטלי של האדם. והבנה זו הובילה אותו לחפש אחר שיטת ריפוי טהורה ופשוטה יותר. חזונו היה שכל אם תוכל לרפא את בני ביתה בעזרת תמציות הפרחים.

העבודה המאומצת שנדרשה ממנו במשך שנות מלחמת העולם הראשונה השפיעה לרעה על בריאותו, ובגיל 31, יום אחד, איבד את הכרתו, נותח שלא בידיעתו וכשהתעורר נאמר לו שנשארו לו 3 חודשים לחיות. את הזמן הנותר הוא החליט להקדיש לעבודת חייו. בתום שלושת החודשים הרגיש שהתחזק ואף הרגיש שבריאותו תקינה יותר מאי פעם. הוא הגיע למסקנה ש"אהבה ומטרה מוגדרת בחיים הינם הגורמים הראשונים לאושר" ושהם אלה שנתנו לו את הכוח להתחזק ולהבריא. בגיל 36 באך יוצא לטבע לחפש את התרופות הטהורות. ובאותה שנה גילה 3 פרחים. בגיל 42, הוא החל להשתמש בשלושת הפרחים שגילה על מטופלים שלו. ולאחר שנתיים החליט באך להתמסר לחיפוש אחר תרופות צמחים נוספות וכך עם הרבה נחישות, עזב את כל עולמו הרפואי והמקצועי והשתקע בדרום אנגליה, מקום שנקרא הר ורנון ושם במרחבי הירק העצומים גילה את יתר הפרחים. מדי בוקר היה יוצא אל השדות, ואוסף את אגלי הטל מן הפרחים. הוא סבר כי הפרחים, כאשר הם קרובים למקור מים והודות לחומה של שמש הבוקר, העבירו אל אגלי הטל, את האנרגיה הטמונה בהם כדרך הטבע. אומרים שמדהים ואפילו הזוי, אבל שהרגישות הרבה שלו אפשרה לו לחוש בהשפעה הספציפית של כל פרח ופרח על הגוף והנפש. את מחקריו והפקת התמציות ערך בימי הקיץ מאחר שחום השמש היה מרכיב מרכזי בהכנת התמציות ובחורף טיפל באנשי האזור ללא תשלום. בגיל 50 נפטר באך מדום לב בשנתו. אבל רק לאחר שהשלים מבחינתו את כל הסדרה הטיפולית שלו. מאז מותו הוקמה עמותת מרכז באך שהיא ממשיכה את דרכו ואחראית לייצור התמציות על פי דרכו המקורית ולהמשך דרכו הטיפולית.

המודל שהנחה את באך בעבודתו הוא: נשמה – נפש – גוף.

גוף- זה המעטפת, החומר, הוא פיזי ומוחשי. נפש- רגש, שכל, דימיון, היא לא מוחשית. (במונחי מחשב, הגוף הוא החומרה והנפש הוא התוכנה). נשמה- רוחני, נצחי, הניצוץ האלוקי שבנו. באך אומר – שהאיזון נוצר כשהנשמה היא זו שמכתיבה לנפש ולגוף וכשיש איזון בין השלושה, כשיש הרמוניה, זו הבריאות שלנו. מחלה נוצרת כשאין איזון בין השלושה ולא משנה בין מי למי. לדוגמא, אם אדם לא מממש את הייעוד שלו, את מה שהנשמה מכתיבה לו, הוא עלול לחלות. באך אמר שמחלה היא שיעור שהגוף שלנו מלמד אותנו על עצמנו ולכן לא מספיק לטפל במחלה, יש לטפל בגורם שהביא למחלה, כל עוד לא נטפל בגורם, המחלה תחזור שוב ושוב.

איך זה עובד?

באך אומר שלאדם יש את הכוחות הפנימיים לרפא את עצמו ופרחי הבאך הם כוח עזר נוסף. לפרחים של באך יש אנרגיית ריפוי, כלומר, מה שמרפא את האדם זה לא הצמח אלא האנרגיה המופקת ממנו, הפרחים משחררים אנרגיה והמים הוא מוליך אנרגטי. האנרגיה שעוברת מהפרחים גורמת לאדם לחוש בשינוי בהרגשה ובתפיסה. באך האמין שריפוי של הנפש הוא איזון מצבים רגשיים שיצאו מכלל איזון וע"י איזון מצבים אלו תהיה גם הקלה בריפוי המחלות של הגוף.

ציטוטים של באך

• "כל עוד נשמתנו ואישיותנו משתלבות זו בזו בהרמוניה נחייה חיי שלום, שמחה, שלווה ובריאות. רק כאשר אישיותנו מסיטה אותנו מדרך הישר שהותוותה ע"י הנשמה, אם בגלל תאוות העולם הזה ואם מתוך השפעת הסביבה, או אז מתעורר הקונפליקט".
• "מחלה במהותה היא תוצאה של קונפליקט בין הנשמה (SOUL) לנפש/אישיות (MIND), ולעולם לא תרפא אלא ע"י מאמץ נפשי ורוחני".
• "מחלה היא שיעור שבא ללמדנו דבר מה על החיים ועל עצמנו".
• "לא המחלה היא הזקוקה לטיפול, אלא האדם החולה".
• "אדם צריך להגיע למצב של שלווה והרפיה, כך ששום אישיות אחרת בשום תנאי לא תוכל לזעזע או להעלות בו רגשות של הטרדה, דיכאון או ספק או פחד או תסכול".
• "אין החלמה מלאה ללא שינוי בהשקפה ובגישה, רגיעה מלאה של הנפש והאור הפנימי".
• "אי אפשר לרפא פגם באישיותנו באמצעות מלחמה בו, או שימוש בכוח הרצון ובאנרגיה כדי להכניעו, אלא ע"י פיתוח מתמיד של המידה הטובה ההפוכה, הגורמת לכך שעקבותיו של הפגם מתנקים מתוכנו מעצמם. . . . המאבק בפגמים רק מעצים את כוחם".
• "אהבה ומטרה מוגדרת בחיים הינם הגורמים הראשונים לאושר".